"אוריאל שלום,

"...הקפדתי לשמוע ולקרוא את הדברים שאתה שולח.

לאט לאט העקרונות שלך החלו לחלחל לתודעה שלי.

היום אני שמחה ומאושרת לבשר לך כי בשעה טובה ומוצלחת התארסתי עם בחיר ליבי שפגשתי לפני חצי שנה.

אני יודעת שהדברים שאתה מלמד עזרו לנו רבות לבנות את הקשר שלנו,

ולהגיע למקום של זוגיות אוהבת, תומכת ומאושרת.

היום ערב ראש השנה, אני רוצה לומר לך תודה רבה!

נשלח בערב ר"ה תשע"ד על ידי הודיה אדרי (לשעבר- כיום גרין)

הגעתי לסדנה חצי סקפטית. למה חצי?

כי חצי אחד כבר רכש את הסדנה הדיגיטלית לפני חצי שנה.

כלומר הכרתי חלק מהתכנים והייתי אחרי הרבה שעות של האזנה וצפה באוריאל.

ועדיין. הנושא של חיפוש אחרי זוגיות טובה זה דבר כל כך מכאיב ונוגע ברגשות כל כך עמוקים זיכרונות עתיקים כואבים, עלבונות וכעס על עצמנו, שזה מאוד קשה לבוא בפתיחות לסדנה כזו.

מגיעים עם שק של כאבים.

וזו נקודת הפתיחה שאתה הגעתי ואני מניחה שעוד אנשים הגיעו אתה..

אוריאל מצליח להחזיק את המרחב בכיתה מאוד יפה,

יש תחושה שיש על מי לסמוך.

הוא נותן מענה גם למי שמקשה עליו בשאלות וניכר שיש לו קילומטראז' של הנחיה חומלת למבקשים להתחתן.

הידע עצמו שניתן בסדנה, לא דומה לאף אחד אחר בתחום. השילוב שאוריאל עשה בין טכניקות אימון שונות ו-NLP ומי יודע מה עוד, הוא שילוב מנצח לשינוי גישה פנימית.

ויש גם פורמט שמקבלים בסדנה, מין "בחן את עצמך" לגבי האם אתה בשל לזוגיות שרק בשביל הפורמט הזה שווה מאוד להגיע, כדי לקבל משוב ריאלי על המוכנות שלנו להתחבר עם נפש נוספת.אני ממליצה מאוד על הסדנה ועל הלימוד עם אוריאל גם למי שכבר למד הכול וחושב ש"כלום לא עובד עלי".

אחד הדברים שמרגישים זה עד כמה אכפת לאוריאל ועד כמה הוא מאמין בנו, שכל אחד יכול להתחתן. מלבד זאת, עם תוצאות אי-אפשר להתווכח: נכון לחודש אוקטובר 2013 אוריאל הביא לחופה מעל ל-60 זוגות!... אמן שזו תהיה השנה שלי.

דנה, בת 38, תל אביב

על התכנית של אוריאל שמעתי מאמא שלי, אז שדכנית באתר היכרויות גדול, ובעקבות הסלידה שלי מהליכה לשדכניות החלטתי לתת לזה צ'אנס ולנסות. ראיתי מס' הדרכות מצולמות ונורא התלהבתי. ההבדל היה כל כך מהותי ממה שניסיתי עד אז. פתאום הבנתי שהפוטנציאל לעבוד על הקשיים טמון אצלי ושכל מה שהייתי זקוקה לו זה מלווה שישקיף מהצד ויאיר לי את הדרך (הקשה יש לומר).
בעמדה הנפשית שהייתי אז הרגשתי שאני תקועה ולא יכולה לזוז מילימטר ובאמת לא זזתי בהתחלה, עד שנפתחתי ונתתי לעצמי לעשות תהליך . היום ב"ה אני פחות מחודש לפני החתונה ויודעת לומר שהתכנית הזאת עשתה לי טוב ועזרה לי להתמודד בחיפוש הזה אחר החתן המיועד. בדרך התחברתי לעצמי והכרתי הרבה תכונות שלא ידעתי שיש בי. מאחלת לכל אחד ואחת מכם/ן שתמצאו זיווגים נכונים וטובים בקרוב, ושלא תחששו מלהיעזר במי שנמצא בדרך לשם. בברכה, ל.

ל', רווקה בת 26 לשעבר 

זכיתי לטוב רק הודות ל ד'. ולו יש שליחים.
כשהיגעתי לאוריאל התכנית עלתה כסף ולא הייתי מוכנה לשלם. הסכום היה גדול וקשה היה לי להשקיע סכום כזה. ואז, היתה תכנית מוקדמת שמאוד דיברה אלי והחלטתי שאשקיע.
לפני כן, יצאתי עם בחורים ועם כל ההשתדלות הקשר לא התפתח למרות שאמרו שאני מוצאת חן בעיניהם. ברוך ד' נרשמתי לתכנית! כבר עם תחילתה מאוד שמחתי והרגשתי טוב בנוגע לעצמי ולמה שיכול לצאת.
כשהתחלתי לקבל משימות התחילה להעמיק המודעות שלי וקיבלתי הרבה כלים. את בעלי, לו נישאתי בחודש יולי ב י"ב בתמוז היכרתי די בתחילת התכנית.
הכלים שניתנו בתכנית עזרו לי מאוד. השתמשתי בדמיון החזק, באמונה ובחשיבה חיובית.
עדין יש לי על מה לעבוד והייתי שמחה לו היה לי זמן רב יותר להקדיש ולחזק את הכלים, אך אני מרגישה שהתכנית תרמה לי המון ואני נשואה באושר ב"ה.

מכתב של נ' 

שמי מיכל. את בעלי חיפשתי מגיל 20. כשהייתי צעירה- לא חסרו הצעות, והרגשתי שאני רק צריכה לבחור. לא חשבתי שזה יתארך כל כך... על התכנית של אוריאל שמעתי ממש לפני שהייתי בת 30. הימים היו קשים עבורי, הרגשתי שאני לא מתקדמת. ההצעות כמעט ולא הגיעו, וגם כשהגיעו – הן לא היו להיט גדול... קיבלתי מייל אופטימי במיוחד ובו הוצע לי להשתתף בתכנית "90 יום" מבלי לסכן את כספי. הובטח לי למצוא את בעלי במהלך התכנית, ואם לא – אקבל את כל כספי בחזרה.
האמת, שלא האמנתי. קיוויתי שאמצא את בעלי, אך לא בטחתי בכוונותיו של אוריאל, שהציג את עצמו כמי שמעוניין בכל מאודו לעזור לי. אבל – יום הולדתי עבר, ואני הייתי נחושה להוציא את עצמי מהמיצר... נכנסתי לתכנית מתוך החלטה לנצל כל משימה, כל אפשרות להתייעצות. בתכנית השתתפו 50 אנשים, ואוריאל הקפיד להתקשר לכל אחד באופן אישי, ולא רק פעם אחת... שיחת היכרות לפני התכנית, שיחה לקראת סיומה... תמיד ידעתי שיש עם מי להתייעץ, שאוריאל יפנה עבורי את כל הזמן שאצטרך, יקשיב לכל שאלה וינסה, בכל מאודו, לסייע בכל דבר שיוכל.
בסיום התכנית, עדיין לא הכרתי את בעלי, אבל נחשפתי לנושאים שונים שגרמו לי לנתח התנהגויות ואמונות שאיתן הגעתי לפגישות. למדתי להפריד בין חלום למציאות, לראות את הדברים בעין מפוכחת, להבחין באמת מה נכון לחפש. מעבר למטלות שביצעתי, ניצלתי את ההזדמנות שנפלה לידי, והתייעצתי עם אוריאל, הן בטלפון והן דרך המייל, בכל עניין שהיה צריך בירור ואפילו כשהייתי זקוקה לתמיכה, אוריאל הקשיב תמיד בשמחה ותמיד סייע.
לאחר שהסתיימה התכנית, אוריאל הציע לי להמשיך לתכנית נוספת מבלי לשלם כלל. הפעם, לא היו לי התלבטויות והצטרפתי מייד. קצת אחרי זה, הכרתי את בעלי (סיפור מרתק בפני עצמו). זכיתי בבעל מקסים, עדין ומתחשב. לפני שנפגשנו, נראה היה לי שאין בו דבר ממה שחיפשתי בעבר. החלטתי להתמקד במה שכן ראיתי בו – וכך היה. לאחר תקופה קצרה התארסנו. חשוב לי לציין שאי אפשר לומר מה בדיוק עזר לי להתחתן, אבל אין לי ספק בכך שהנושאים שבהם העמקתי במהלך התכנית עזרו לי לראות את הדברים אחרת ולנסות דברים שאולי לא הייתי מנסה לולא התכנית.
במקרה, פגשתי את אוריאל במהלך התקופה שבה נפגשתי עם בעלי. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא ראה אותי. סיפרתי לו שאני עומדת להתארס – ולשמחתו לא היה גבול. אוריאל הגיע לחתונה והיה שותף אמיתי לשמחתנו.
אוריאל – את מילות התודה וההערכה שלי אליך אמרתי לא פעם. בעין טובה ובאמונה עזרת לי לשים בצד את כל המשקעים שטיפחתי במהלך השנים ולהתמקד במה שבאמת חשוב ונכון כשבאים לבנות בית בישראל.
כשפגשתי את בעלי בפעם הראשונה יכולתי להצביע על הרבה דברים שלא התאימו לי. חשוב לי לומר – אל תחפשו את השוני. הוא קיים בכל זוג ודווקא אחרי החתונה מגלים שדווקא הוא זה שמאחד. זוגיות היא עבודה מתמדת שמהותה במיזוג שני עולמות שונים לעולם אחד, עשיר ומגוון.
מעניין שדווקא אחרי החתונה גיליתי עד כמה אנחנו דומים בכל כך הרבה דברים...
אני מאחלת לאוריאל שיצליח לעזור לעוד הרבה אנשים. אין הרבה אנשים כמוך שעוזרים בכזאת אכפתיות ורגישות.

ישר כוח על הכול, ושוב – תודה

מיכל (רווקה בת 30 לשעבר)

לאוריאל היקר מאוד מאוד!
אז המכתב הזה מחזיר אותי כמעט שנתיים אחורה, אל אותו היום בו הגיע אליי מייל מאתר הכרויות "שליש גן עדן" על מפגש ברמת גן על הדרך להימנע מדייטים מיותרים ולמצוא זוגיות מאושרת.. לפי מה שזכור לי ראיתי את המייל באותו היום בו התקיימה הסדנה, סיפרתי על זה לעוד חברה בעבודה (גם רווקה מיואשת כמוני) והחלטנו בדקה ה- 99 שאנחנו נוסעות.. זוכרת אפילו איך עשינו את הרישום בפלאפון לסדנה אחרי שכבר עלינו על האוטובוס לכיוון ת"א..
במפגש היו המון בחורים ובחורות, הקשבתי בסקרנות לדבריך וכבר כשישבתי שם היה לי ברור שאני נרשמת לקורס "קפיצת הדרך לזוגיות מאושרת"... לא הצלחתי להבין למה אחרי ששמעתי כ"כ הרבה הרצאות על נושא מציאת הזוגיות מטובי המרצים (וגם קיבלתי מהם ייעוץ אישי לא פעם) התלהבתי מהקורס. במהלך לימודיי האקדמיים שילבתי לימודים במדרשה תורנית לבנות ושם שוחחו איתנו המון על הנושא, כשהתחלתי לצאת לדייטים הרגשתי מאוד "מוכנה" ותמיד חשבתי שזה שעדיין לא מצאתי זוגיות (בגיל 27 אחרי 5 שנים של יציאות לדייטים) זו פשוט איזושהי גזירה ולא עוד משהו שאני יכולה לעשות\לשנות כי באמת עשיתי את כל מה שייעצו לי...
בקיצור, לא יודעת מה 'תפס אותי' וגרם לי להירשם לקורס.. ולנסוע כ"כ רחוק (מב"ש.. בתחבורה ציבורית למתחם הבורסה ברמת גן בשיא החורף) אבל משהו בדברים שלך הותיר בי רושם שאני הולכת לקבל כאן משהו שהוא לגמרי שונה ממה שקיבלתי עד עכשיו... לא עוד שיחות ואמירות שנשמעות מאוד נכונות אך בפועל ראיתי שלא עזרו לי, אלא תהליך אמיתי לשינוי והחלטתי שאני הולכת על זה בכל מחיר.
בתקופה בה התקיימה הסדנה.. מלבד המפגשים הייתה גישה לאתר בו היו הרבה משימות וגישה להמון חומרים נוספים, כתובים ומצולמים. עברתי ממש על הכל.. שמתי לכמה חודשים את כל מה שקשור בסדנה במקום הראשון בחיי ואת כל השאר הזזתי הצידה.
היו כ"כ הרבה נקודות בהן הצלחת להאיר את עיניי ואני בטוחה שהן שגרמו לי (בסיעתא דשמיא כמובן) להגיע לאן שהגעתי...
במפגש הראשון ביקשת שנכתוב את כל הסיבות שבגללן לדעתנו לא מצאנו זוגיות ולחלק אותן לשתי קבוצות: סיבות שתלויות בנו וסיבות שאינן תלויות בנו. אחרי שכתבנו החלטנו שאנחנו כרגע מניחים בצד את כל הסיבות שאינן תלויות בנו ומתמקדים רק בסיבות שיש לנו השפעה עליהן.. לא כי הסיבות הללו לא נכונות, אלא פשוט כי אין לנו שליטה עליהן וכל התעסקות בהן רק מייאשת וממש לא מקדמת לשום מקום. נשמע כ"כ פשוט, אך אני חושבת שזה משהו ששיחרר בי הרבה דברים לא טובים, וכמובן כיוון אותי למקומות שיכולים לקדם אותי להשגת המטרה.
במהלך השנים בהן ציפיתי למצוא את בן זוגי האבוד הייתי טרודה לא מעט במחשבות על כך שלא מצאתי זוגיות עד עכשיו כי התחלתי לצאת לדייטים בגיל יחסית מאוחר ולכן נשארתי רק עם בחורים שהם סוג של 'ברירת מחדל' ואם הייתי יוצאת בגיל צעיר כמובן שהייתי מוצאת בקלות בחור טוב ונישאת באושר. חשבתי הרבה על כך שאולי בגלל שהתחזקתי מבחינה דתית בדיוק בגיל בו התחלתי לחפש זוגיות, יצא שלא ממש השתייכתי למעגלים החברתיים הנכונים ואז פשוט לא קיבלתי הצעות מאנשים שמכירים אותי באמת אלא בעיקר מחברים לא קרובים, שדכנים וכו'.. והסיכוי למצוא ככה הוא כמו למצוא מחט בערימה של שחת.. חשתי לא מעט כעס על חברים וחברות שהתחתנו וכבר לא אכפת להם ולא עושים מאמץ לנסות ולהכיר לי מישהו נורמלי.. וכן על כל שיטת ההיכרויות בציבור הדתי שלא ממש מאפשרת להכיר באופן ספונטני.. האנרגיה שלי הייתה מכוונת בעיקר לשם, לרחמים העצמיים שהרגשתי ולמחשבות שלא יכלו לקדם אותי לשום מקום. ברגע שעשיתי את ההחלטה לכתוב את כל אותם דברים ולהחליט שאני מניחה אותן ומשתחררת מכל אותן מחשבות ורגשות שליליים הרגשתי הקלה מאוד גדולה והתחלתי להתמקד בדברים אחרים לחלוטין.
זוכרת שבמשימות שעשיתי באתר הייתה התייחסות קודם כל לעצמי, לרגשות ולמחשבות שלי לפני שאני מתחילה קשר בכלל.. פתאום נחשפתי לתובנה מאוד פשוטה, אך כזו שפחות שמתי לב אליה קודם.. והיא שאני מביאה לקשר קודם כל את עצמי ואם אני נמצאת במקום של רגשות שליליים ומחשבות שליליות זה מה שאני משדרת כלפי חוץ אפילו בלי להתכוון.. ומי ירצה להיות בקשר עם
אדם שזה מה שהוא מקרין החוצה? (כמו שגם אני לא הייתי רוצה לצאת עם אדם שזה מה שהוא משדר) ושוב.. הרגשתי רגשות כאלו כתוצאה מהמצב אליו נקלעתי, אבל זה מן מעגל קסמים שהייתי חייבת לצאת ממנו.. להבין שזה לא העיקר לצאת לעוד ועוד דייטים ולטעות שוב שוב באותן טעויות..
לעבוד על עצמי בנקודה הזו עוד לפני שאני מתחילה קשר.. וכך עשיתי.
באחד המפגשים בקורס התבקשנו לכתוב את כל "רשימת המכולת שלנו" ואחרי זה עברנו סוג של תהליך בו ניסינו להבין מה מתוך הקריטריונים ברשימה באמת נצרך לנו לחיות כדי לחיות בזוגיות מאושרת ומהם קריטריונים שהם פשוט איזשהו צורך יותר של הסביבה, יותר דברים שהרגילו אותנו לחשוב שהם חשובים, או סתם דברים שנראה לנו שהם מאוד משנים, אך לאחר מחשבה מעמיקה אנחנו מגלים שהם לא באמת אלה שישפיעו על רמת האושר בזוגיות שלנו.
התרגיל הזה עזר לי מאוד מאוד, פתאום הבנתי שהרבה דברים בגללם פסלתי הרבה דייטים והצעות (בגלל רמה דתית מסוימת, השקפות כאלה ואחרות, השכלה, עיסוק ועוד..) וקיבלתי הרבה לגיטימציה לכך מהסביבה שלי, כך שחשבתי שאני צודקת לחלוטין.. הבנתי (אבל באמת) שהם ממש לא הגורמים למידת האושר בזוגיות שתהיה לי.. ולהיפך, דברים אחרים שפחות התייחסתי אליהם.. הם החשובים באמת ואת קיומם צריך לדרוש. אני מניחה שהדברים שאני אומרת הם לא שחור ולבן.. וכמובן שהקריטריונים שונים מאדם לאדם..
וכן.. אם יש מישהו שלאחר חשיבה אמיתית עם עצמו מגיע למסקנה שהוא חייב שבת זוגתו תהיה לדוגמה ברמה דתית מסוימת או ברמת השכלה מסוימת ואם לא אז הוא לא יצליח להיות מאושר איתה.. אז על העניין הזה הוא לא צריך להתפשר. התחברתי כ"כ למה שאמרת בסיכום התרגיל, שלאחר שהקדשנו מחשבה לרשימה שלנו, מה שבאמת נשאר שם לא מוותרים עליו ולא מתפשרים.
לאורך שנותיי תמיד שמעתי אנשים שאומרים שככל שעולה הגיל צריך לעשות פשרות במה שאנחנו מחפשים. רק בנקודה זו הבנתי שלא מדובר בכלל בפשרות, מי רוצה לצאת עם מישהו שהוא סוג של פשרה? למה לחשוב בכלל בצורה כזו מסכנה ואומללה? מה שבאמת חשוב לנו ויגרום לזוגיות שלנו להיות בריאה ומאושרת צריך להתקיים תמיד! בכל גיל! ומה שלא חשוב, לא צריך לדרוש אותו גם בגיל 18.. גם אנשים בני 50 לא צריכים להתפשר על קשר 'בינוני'..
אם מגיעים לדייט עם אדם שלא כ"כ רוצים ומרגישים סוג של פשרה.. ברור שקשר כזה לא יתקדם לשום מקום ואין שום עניין לנסות סתם ולהשקיע אנרגיות מיותרות בקשר שלא ייצא ממנו שום דבר.
עוד דבר באמת מרכזי וחשוב הוא על כל נושא ההתנהלות בדייטים. עד שהגעתי לסדנה שלך הגישה שלי בעניין הזה הייתה בעיקר שכלית: בכל ההדרכות ששמעתי בנושא מהלך הדייטים הודגש תמיד כל נושא הבירור שצריך להיעשות במהלכם כדי לדעת אם הבחור מתאים או לא, ע"מ לא להיכנס רגשית לקשר מסוים ולגלות בשלב מאוחר יותר שזה לא הבחור אותו חיפשנו.. ואז יהיה הרבה יותר כואב להיפרד.
השתדלתי להתנהל כמו שהדריכו אותי ע"מ לא להיפגע ולהכניס את עצמי לקשרים עם אדם לא רצוי.. ולמעשה כל מה שעבר לי בראש במהלך הדייטים היה איך לדעת אם הבחור מתאים לי, מה אני יודעת, מה אני צריכה לשאול ולברר ובכלל לעשות מן ניתוח כזה של מה שקורה בדייט (תוך כדי הדייט). אתה תמיד חזרת ואמרת שאין בחור\ה מתאימ\ה יש קשר מתאים. וכמה שצדקת..
כמה טעויות שעשיתי פעם אחרי פעם יכלו להימנע אם הייתי מבינה את זה קודם.. היו לי קשרים שנמשכו מס' חודשים, בהם כל הפרטים ה'יבשים' שלנו כ"כ התאימו, אך (משום מה) לא הצלחנו להרגיש שהקשר מתקדם לשום מקום, לא הרגשנו חיבה, רצון להיות ביחד.. למרות הכול. אף פעם לא חשבתי שעצם זה שהמוח שלי היה טרוד במהלך הדייטים באם הבחור מתאים\לא מתאים וכו'.. במקום פשוט לבוא כדי ליהנות ולהתחבר לאדם שנמצא מולי.. זו הייתה עצם הטעות.. כאן 'שמתי רגל' לכל הקשרים שהיו לי.. וזה לא שהבחור לא התאים ובגלל זה לא הרגשנו שייכים אחד לשני, אלא עם התנהלות כזו אף קשר לא יכול להתקדם לשום מקום, אף רגש של חיבה, קרבה ורצון להיות ביחד לא יכול להתפתח.
אתה אמרת באחד מהמפגשים שאת כל מה שרוצים לברר צריך לעשות לפני ההחלטה אם להיפגש או לא ודרך אנשים אחרים.. לא דרך הבחור עצמו. ואחרי שמקבלים תשובות ומחליטים להיפגש מניחים את כל העניינים השכליים האלו בצד. בכל דייט המשאלה שלנו צריכה להיות רק שיהיה לנו כיף וטוב ביחד באותו הדייט, ואחרי פרק זמן מסוים שיהיה לנו טוב וכיף נחליט שאנחנו פשוט רוצים
שיהיה לנו טוב וכיף ביחד בכל שאר החיים... אז במהלך הסדנה יצא שקיבלתי הצעה מחברה על בחור שהיה בו משהו מאוד בולט שלא היה נראה לי והיה לי דיי ברור שאם אני יוצאת איתו זה רק כי אני רוצה לסמן 'וי' ולא להרגיש חלילה שפספסתי משהו... (לפי הגישה של 'מה אכפת לך לנסות? מה כבר יש לך להפסיד?') התייעצתי איתך לגבי זה באחת ההפסקות ולאחר ההתייעצות הבנתי בעצמי שזה לא יהיה נכון שנצא, אם אלו המחשבות מההתחלה..
מס' שבועות לאחר שהסתיימה הסדנה הכרתי באתר הכרויות "שליש גן עדן" את מי שהוא היום בעלי היקר... אין לי ספק שיד ה' כיוונה אותנו לכל אורך הדרך עד לחתונה (וכמובן מכוונת אותנו אחריה תמיד).. אך אתה ללא ספק היית שליח נאמן שלו...
לאחר כמה הודעות באתר ולפני שנתתי לו את מס' הטלפון שלי ביקשתי ממנו מס' של חבר שמכיר אותו טוב.. את החבר שאלתי את כל הפרטים אותם רציתי לדעת ולאחר שראיתי שאפשר להתקדם העברתי לו את המס' שלי.. זהו, כאן סגרתי את כל פינות הבירורים והגעתי לקשר קודם כל בראייה ומחשבה חיובית. הגעתי לדייט פשוט עם רצון שיהיה לנו כיף וטוב ביחד.. וכך גם לדייט שאחריו.. ואחריו.. ואחריו..ואחרי קצת פחות מחמישה חודשים כאלו החלטנו שאנחנו רוצים שימשיך להיות לנו כיף ביחד כל החיים :-) וכך הגיעה לה הצעת הנישואים..
במהלך הקשר עם יעקב יישמתי את כל מה שלמדתי במהלך הקורס, התמקדתי רק בדברים החשובים לי באמת והתעלמתי מכל השאר.. יעקב שונה ממני מבחינה דתית (בעבר רציתי מישהו שמתפלל 3 תפילות ביום במניין, קובע עיתים לתורה יומיום, לא צופה בסרטים וכו' ולא הייתי מוכנה לסור ימין ושמאל בעניין הזה) המנטליות של המשפחה שלו מאוד שונה משלי.. ואם הייתי יוצאת איתו בעבר אני מניחה שמסיבות אלו הקשר היה נופל.
אך כאן, זה לא הפריע לי.. היה לנו כ"כ טוב ונעים ביחד במהלך הזמן שיצאנו, הרגשנו איך בזמן כ"כ קצר התחברנו אחד לשנייה, התגעגענו בין דייט לדייט, הרגשתי כמה הוא מעריך, מכבד, דואג, מחמיא.. והרגשתי הרגשה חזקה שעל כל השוני בינינו אנחנו בהחלט יכולים להתגבר, אני אפילו לא יודעת אם להשתמש במילה להתגבר.. פשוט הרגשתי שהקשר בינינו עושה לי טוב.. וכל שאר הדברים לא באמת ישפיעו על הזוגיות בינינו.. אם יש הבנה והכלה תמיד מוצאים את דרך האמצע ולכל זוג יש את ההתמודדויות שלו..
ואיתו אני רוצה לחיות את שארית חיי :-) אין לי ספק שזכינו להתחבר כך בקלות, מה שלא קרה לי בקשרים קודמים כי אני הגעתי בגישה נכונה לקשר, התנהלתי נכון במהלכו, התמקדתי בדברים הנכונים ובאמת אפשרתי לקשר להתפתח...

לאחר הצעת הנישואין ולפני קביעת התאריך לחתונה.. כנראה בגלל שעד אז הכול זרם כ"כ חלק ב"ה משהו היה חייב 'להשתבש' והייתי חייבת לעשות סוג של חזרה למתכונת החשיבה הישנה שהייתה לי. פתאום אז הגיעו לי כל מיני מחשבות והתלבטויות שקשורות להבדלים בין המנטליות של המשפחות שלנו.. זוכרת איך ממש בטבעיות התקשרתי להתייעץ אתך מס' פעמים.. (כשכל פעם כזו ארכה מס' שעות!) ואיך אתה בטוב לבך, במקצועיות, ברגישות, בתבונה כ"כ גדולה הצלחת להסיר מליבי כל חשש מיותר, שלא היה צריך להיות שם...
בחתונה כיבדת אותנו בנוכחותך (מצטערת שראיתי אותך רק ממש בסופה ומרוב התרגשות והמולה של אורחים בקושי יצא לנו להחליף מילה..) אבל ממש הערכתי את זה שהגעת!!
ב"ה אנחנו נשואים באושר כבר מעל תשעה חודשים ובקרוב בע"ה כבר נהפוך להורים מאושרים.. אני רוצה להודות לך מעומק הלב.. אי אפשר בכלל להבין את גודל התודה שאני חשה בליבי.. קיבלתי לאחרונה בדואר את המכתב שכתבתי במפגש הראשון בסדנה.. מכתב שכתבה הודיה הרווקה להודיה הנשואה באושר.. קראתי אותו והדמעות לא הפסיקו לזלוג..
באמת באמת שלא האמנתי שאגיע לאן שהגעתי.. שאצליח לחיות בזוגיות כ"כ מאושרת.. עם בעל שאני לא יודעת איך חייתי לפני שהכרתי אותו :-)
וכן.. כמובן שיש אתגרים והתמודדויות, אבל זה כ"כ מתגמד לעומת שאר הדברים.. אנחנו כ"כ מאושרים בבחירה שבחרנו, כ"כ מודים על הטוב ויודעים עד כמה שזה לא מובן מאליו..
אני מאחלת לך שתמשיך לעסוק בעבודת הקודש שלך בהצלחה גדולה.. אין דבר גדול יותר מלהיות הגורם לבניית כ"כ הרבה בתים נאמנים בישראל.. וכמובן, ש-ה' ייברך אותך בכל הטוב שקיים בעולם!

המכתב של הודיה

שלום אוריאל,

"הרבה שלוחים למקום", לפני קצת יותר משנה נכנסתי (מתוך סקרנות) לתוך פרסומת של הקורס שלך.. זה היה זמן קצר לפני שהבטחתי לעצמי לעשות הכל כדי להתחתן.. כשראיתי את הקישור לא ממש חשבתי להיכנס לזה ברצינות, אך נזכרתי במה שהתחייבתי לעצמי ו.. נרשמתי.
כבר מהשיחה ומהמשימה הראשונה התלהבתי.
ההבנה הכ"כ אמיתית ואנושית שהאדם אחד הוא ושאם אני רוצה שמשהו טוב יקרה לי אז אני צריכה להקרין טוב, חיוביות, ושמחה שהרי "טוב נדבק בטוב" הייתה מאוד מהפכנית וחשובה עבורי. לאט לאט התחלתי ללמוד וליישם את הדברים. הקורס לימד אותי הרבה והכרתי דרכו דרכים חדשות של הסתכלויות, מעשים ומחשבות ובעיקר- זה עזר לי להכיר את עצמי. (מהן נקודות החוזק שלי, הצרכים שלי, הפחדים שאולי מניעים אותי ומהם הדברים שחשובים לי ומהותיים בשביל למצוא את בן הזוג שלי..) הקורס עזר לי מאוד להתמקד בדברים החשובים והאמיתיים שצריך לחפש בבניית קשר. בנוסף לכך, ולא פחות חשוב מכך, האמונה שנטעת בי אתה, אוריאל, האמונה
שלך ביכולת שלי ובכוחות שלי להתחתן בקרוב, האמונה ש"בדיוק כמו שאני ככה זה טוב" ושבאמת אתחתן עם אדם טוב שירצה אותי באמת עזרה לי מאוד בכל התהליך.
הקורס לימד אותי עקרון לכל החיים – שיש לנו בחירה וחובת ההשתדלות היא עלינו . למדתי שכל דבר שרוצים להשיג בחיים ניתן בעז"ה להשיגו בעזרת עבודה, רצון אמיתי, חשיבה על דרך ריאלית ומטרה ממוקדת להשגת המטרה והרבה הרבה אמונה.. את כל זה מצאתי בקורס..
כמו שפתחתי את המכתב, הרבה שליחים יש לקב"ה, אתה היית השליח שעזר לי וכיוון אותי ובעזרתך ובעזרת נכונות ועבודה מצידי ב"ה הצלחתי...
תוך חצי שנה מתחילתו הכרתי בחור מקסים , התארסנו תוך שלושה שבועות והתחתנו כעבור שלושה חודשים. היום בעז"ה אנו מצפים לילד..
אז שוב- המון המון תודה על הסיוע ההכוונה, הליווי והתמיכה לכל אורך הדרך. תודה רבה על הכל!!
כולי תקווה ותפילה שהקב"ה יהיה בעזרך לטעת שמחה ואמונה בכל מי שעדיין בתהליך החיפוש ושתזכה להעמיד עוד ועוד בתים נאמנים בישראל.
בהערכה רבה, גיתית.

המכתב של גיתית

אוריאל היקר,
מאז ומתמיד אמרו לי שבכל שלב בחיים בו אדם נמצא כדאי לו לקבל ייעוץ והכוונה. קל וחומר בתקופה ארוכה ומייסרת כזאת כשההרגשה כ"כ קשה וכאילו אין סיכוי להשיג שום דבר.
אחד הדברים שהצליחו לרומם את רוחי בתקופה הנ"ל זה השיחות והקשר המתמשך איתך. הידיעה שיש בנאדם אובייקטיבי ומקצועי שפתוח להקשיב בסבלנות ובאכפתיות ויודע לתת את העצות הנכונות בכל זמן ועניין, הרגיעה אותי וגרמה לי שמחה.
בתקופה האחרונה לפני שהכרתי את אלעד, החלטתי שאני מפסיקה להילחץ ונותנת לקב"ה לעשות את עבודתו, שיחרור זה יתאפשר הודות לך ולגישתך המפרגנת והבוטחת.
בשעה טובה ובשמחה גדולה עד אין קץ התארסנו בכח' באייר.
אסכם ואומר בהודיה ענקית לקב"ה ובתודה רבה לך אוריאל על הדרך... בנעימות, בפשטות, בסיפורים ודוגמאות ובהרבה אמונה.
יהי רצון שתזכה לסייע לעוד אנשים רציניים ובשלים לנישואין,
תודה רבה, עדי.

המכתב של עדי

אוריאל שלום,
רציתי להודות לך, במיוחד לאחר שכתבת ש"אומנם שיש כבר 60 חתונות, עדיין כל חיזוק שכזה הוא חשוב ומעצים אותי"..., ולספר לך:
שבעז"ה, באור לי"ט בחשוון השנה, אני- מתחתנת עם XXX , ושלך יש חלק משמעותי בשידוך!
לפני שהתחלתי לצאת לדייטים שמעתי מאימי על תוכנית ההדרכה שלך, וההרצאות שלך מאוד קסמו לי, ורציתי להתחיל ללמוד ממך, לפני שבכלל התנסתי, כדי ללמוד מנסיון של אנשים שכבר עברו בהצלחה את תקופת הדייטים. שבעז"ה אלמד, אפנים ואבצע ויהיה לי מהיר וקל יותר לעבור תקופה זו.
ב"ה XXX הוא הראשון שיצאתי איתו ו... האחרון. הודות לך.

תודה רבה! חודש טוב ומבורך, בשורות טובות! שהקב"ה ייתן לך כוח להמשיך בעבודת קודש זו!
בהערכה רבה, ב'

מכתב של ב'