כשניגשתי לכתוב כעת מכתב עבור הרב אוריאל, נזכרתי במייל הראשון ששלחתי לו לפני שנה ושלושה חודשים..

הצלחתי למצוא אותו, והנה הוא להלן: [מופיע קודם]

אז, כששלחתי את המייל, באמת לא ידעתי לאן הקשר ההוא יוביל.

היום אני יודעת..

הקב"ה אכן בישל לי הפתעה נעימה.

אני נשואה באושר לבחור הזה.. בחיר ליבי, אוטוטו שנה.

הכרתי אותו חודש לאחר הצטרפותי לתוכנית. (!!!)

מקרה?   בטח שלא, אנחנו מאמינים בני מאמינים...

הייתה כאן הרבה מאד עבודה אישית שלי בתוכי. בהכוונתו של הרב אוריאל.

אילו הייתי פוגשת את הבחור- לימים בעלי- שנה קודם, או אפילו חודש לפני שהצטרפתי לתוכנית, אני בטוחה שהקשר לא היה מחזיק מעמד, ובוודאי שלא היה מגיע לחתונה.

 למה?  כי מרוב דייטים ופגישות, ובחורים, ומחשבות.. ידעתי בפרוטרוט מה אני צריכה. הייתה לי דמות ידועה מראש כיצד בעלי יהיה.

ועם הבחור הזה, (בעלי..) היה כיף, פגישות זורמות, עם הרבה הבנה והקשבה, אבל הוא לא תאם את הדמות שציירתי בראשי.. זה היה קשה. קשה מאד. כמו קיר שחוסם..  מה עושים?

נעזרתי בהדרכותיו של הרב אוריאל, הן הכתובות והן המוסרטות.

במיוחד תפסה אותי הנקודה ש- צריך לחפש את הקשר המתאים, ולא את האיש המתאים.

אט אט, הצלחתי לצאת מהקיבעון על רשימת המכולת המוכרת לכולנו. למרות שהאמנתי בה בכל ליבי..

הצלחתי לתת לו אפשרות. לתת לי אפשרות. לתת לנו אפשרות..

ראיתי כמה זה כיף ומעניין, מרגש וממלא להיפגש עם אדם חדש. כמה הכיף של הביחד והשותפות שווה כל רגע! היוו בדרך קשיים, שאלות ותהיות.

הרב אוריאל ליווה אותנו בתבונת ליבו הייחודית, בכל זמן שהיינו צריכים, עד החתונה. (וגם אחריה..) האם אני ממליצה על התוכנית? בוודאי.

אני מאמינה שכל אחד יכול למצוא בה נקודות אליהן הוא יתחבר, וירגיש ששם צריכה להיות עבודתו.לכל אחד ואחת מגיע להקים בית, ולהתמלא בשמחה, בבניה ובכיף של הביחד.

עם התוכנית והליווי של הרב אוריאל.. הדבר נעשה קרוב יותר. עלי..

שלום אוריאל, אני שמחה לבשר לך שבחסדי השם ... אתמול ה' בשבט קיבלתי הצעת נישואין לאחר תקופה של כשלושה שבועות של היכרות..... נעניתי בחיוב בהרגשת שלימות ושמחה עם החלטתי ....אז נכון שאני מעט מוצפת ברגשות אבל בכ"ז מצליחה לזהות את תרומת האימון להצלחה יחד עם תהליך משמעותי נוסף של עבודה עצמית (ועדיין...) מבחינת האימון  קיבלתי כ"כ הרבה השראה לתפילה... אפילו לזעקה בעת שהאימון עורר והציף כ"כ את הרצון....מעבר לכך הידיעה והליגיטימציה שקיבלתי לאמירת "לא" להצעות מסויימות מתוך הקשבה כנה לצורך הייחודי לי בהחלט סייעה בידי ...כמו גם  ההתבוננות בהתנהגותי - איפה אני נחסמת וחוסמת מתוך פחדים, התנסויות עבר, העדר אמונה ועוד......... דע לך אוריאל שבמקרה שלי ובנסיבות המיוחדות לי, הסביבה כבר התייאשה ...אני חיה (בעצם כיף לומר חייתי בלשון עבר...) את  מבטי ה"אין לך סיכוי" שכמעט שכנעו אותי.... ואהבתי את הגישה הפתוחה שלך המאמינה באמת שכל אחד ואחת ראוי/ה ויכול/ה למצוא אהבה....   אז איך לסכם?  בהודיה ענקית לקב"ה שהגדיל חסדו עלי ובתודה לך אוריאל על הדרך........בע"ה תזכה להצליח יותר ויותר במעשיך....

שמי אריה, אני בן  39 ממרכז הארץ. במשך שנים התרגלתי לחיות לבד. עד לפני שנה וקצת, אף אחת ממערכות יחסים שנכנסתי אליהן, לא החזיקה מעמד לאורך זמן.

חילקתי את זמני בין עבודה לתחביבים. ניסיתי לשכנע את עצמי שעוד מוקדם לי להתחתן, שאני עוד לא בשל מספיק, שעוד לא ביליתי מספיק. אך השנים נקפו. ועם השנים, נהייתי יותר מבולבל ופחות בטוח בצדקת דרכי.

 לפני כשנה וחצי, קיבלתי מידידה אי-מייל אודות ה"בית-ספר לזוגיות" עם המלצות חמות ונחרצות (משהו בסגנון "אם נראה לכם שכבר ניסיתם הכול ושום דבר לא עזר לכם, אתם פשוט חייבים לנסות! זה עובד כמו שעון!"). נכנסתי לקישור המצורף, התרשמתי מאד. בתור מי שיש לו זיקה ליהדות, לא הייתי זקוק למסע של שכנועים. יצרתי קשר עם אוריאל, ובלי לחשוב יותר מדי נכנסתי לתוכנית שהייתה לו אז, "להתחתן עד ראש השנה".

התהליך התחיל. היה הרבה עבודה מקוונת, קריאת חומרי לימוד והאזנה להקלטות, אך מה שתרם לי הכי הרבה זה שיחות. אוריאל ואני שוחחנו המון בטלפון (אגב, מעולם לא נפגשנו פנים אל פנים), קיבלתי ממנו את מלוא תשומת לב. אחרי שתי שיחות עם אוריאל כבר היה לי כיוון שיכולתי לנוע בו, כבר לא הייתי מבולבל ויורה לכל הכיוונים כמו קודם. 

את רונית פגשתי בטיול פנויים-פנויות בינואר אשתקד. ממש מתחילת הקשר הייתה לי הרגשה שהפעם זה אחרת. לא רק משום שרונית היא בחורה מיוחדת (וזה נכון!), גם אני בעצמי כבר הייתי במקום אחר: יותר ממוקד, יותר שלו, יודע יותר טוב מה אני רוצה מעצמי ומהקשר. עד מהרה עברנו לגור ביחד, פעם ראשונה בחיי. לא רק אני הופתעתי מעצמי לטובה שפתאום בניתי קשר זוגי בר-קיימא, נדמה לי שגם אוריאל לא ציפה שאצליח תוך פרק זמן כה קצר. אגב, הוא המשיך ללוות אותי טלפונית גם בחודשים הבאים, עזר לי רבות בהתמודדות עם האתגרים של החיים ביחד שהיו חדשים לי. רונית ואני התחתנו בינואר, כשנה מיום היכרותנו.

אז מה אני אגיד לכם, זה באמת עובד! רווקות מאוחרת זה מין התמכרות, הרגל שבמרוצת הזמן הופך לאופי, אך אם רוצים באמת (אבל באמת!) לצאת מזה, זה אפשרי! וה"זוגי סקול" של אוריאל זה הכתובת!